שלושה גופים
יוני-אוגוסט 2025
לראשונה, המחלקה לעיצוב תעשייתי, המחלקה לעיצוב תכשיטים ובית הספר לתקשורת חזותית בשנקר נפגשות לתערוכת עיצוב משותפת, המציגה יצירות עכשוויות של סטודנטים.ות, בוגרים.ות ומרצים.ות. המפגש בין שדות העיצוב השונים, ולעיתים גם חופפים, מזמין בחינה של המרחב שבין דו-מימד לתלת-מימד, בין האובייקט והגוף, ובין החפץ, הדימוי והחלל.
שלוש מחלקות, שלושה גופים, חולקים חלל מכיל בגלריית Formshop עבור גופי עבודה מגוונים, ומנהלים שיח על עיצוב, תרבות ומקומיות.
המחלקה לעיצוב תעשייתי, שמציינת חמש שנים לקורס עיצוב מנורות עבודה, מציגה גופי תאורה המציעים ראייה עכשווית וחדשנית על עיצוב ככלי המחפש ומגלה. תהליך העיצוב מתקיים דרך ניסוי, תהייה ועידוד סטודנטים להשתמש בעיצוב מוחשי ככלי מחשבתי ורגשי. נגיעה בחומר משחררת אפשרויות ותובנות שלא ניתן לגלות דרך חשיבה חיצונית, ומתנקזת אל כלי פונקציונלי ממשי. היוצרים.ות אותגרו בהתמודדות עם פתרון בעיות ושאיפה לחולל שינוי - בעשייה עקבית, ידנית ומתמשכת - כך גם המנורה מתפקדת: לא רק ככלי דקורטיבי, אלא כאלמנט בעל איכויות אסתטיות פונקציונליות העוסקות בתנועה, חומר ואור.
המחלקה לעיצוב תכשיטים מציגה גוף עבודות שבנוי כולו משרשראות ומחרוזות ומאפשר בחינה של הקשר בין גוף לאובייקט עניד. המגוון הקונספטואלי, החומרי והטכנולוגי חושף את עושר היצירה העכשוויות בשדה המקומי. התכשיט כאובייקט אסתטי, פונקציונלי ורגשי קיים מאות אלפי שנים. הוא נוצר עבור גוף - מקשט, מסמל, מסמן, מתקשר, מפעיל, מרגש. השרשרת מקבלת פרשנויות עכשוויות דרך ספקטרום יצירתי הנע בין מלאכת יד וטכניקות קלאסיות ועד טכנולוגיות ופיתוחים חומריים חדשניים.
הגוף כמצע וממשק, מאפשר מרחב פעולה, בחינה ומחקר של מערכת היחסים שבין אובייקט - חומר, צורה, גודל - לבין הגוף האנושי ויכולתו להיות סוכן להעברת מסרים.
בית הספר לתקשורת חזותית מותח קו בין גוף מופשט לממשי בשלושה אופנים: גוף-דמות המזמינה את הצופה לדמיין סיפור ואשר מקבלת משמעות כמרחב סיפורי; גוף-אות כבסיס צורני ותרבותי ההופכת למופע חזותי שלם וגוף-חומר: הדפסי המשי הם חוליה מגשרת בין התכנון הממוחשב למגע הפיזי, בין השכפול ליחודיות ובין הדיוק לאקראיות.
העבודות המוצגות מאפשרות מבט חוקר על תפקידה של התקשורת החזותית בעיצוב תפיסת המציאות החזותית שלנו ומזמינות אותנו לבחון מחדש את המובן מאליו, לערער על הנייטרליות של הדימוי ולהתבונן בעין אחרת על שפה חזותית - תקשורתית.
מכניקה פנימית
ספטמבר-נובמבר 2025
התערוכה מכניקה פנימית מבקשת להאיר את אחד השדות המרתקים בעיצוב העכשווי: המפגש שבו האובייקט התעשייתי חדל להיות רק בעל פונקציה והופך לנשא של רעיון אמנותי. שלושה מעצבים צעירים מציבים כאן עבודות שנראות במבט ראשון כרהיטים או חפצים שימושיים ,אך מתגלות במהרה כמשלים על גוף ,זיכרון ותודעה.
השולחן של אסף קימל אינו מסתפק בתפקיד המיועד לו .הוא נפתח ,צורתו נפרמת ומזמינה את הצופה לקחת חלק במנגנון שנע בין משחק למהפך תפקודי.
הטקסטיל של דור מימון משמש כשכבה חיה ,כמעין עור חושף ומסתיר של גוף אנושי שמאזכר ומגלה הקשרים בעולם הקווירי שאליו נחשף בלימודיו בשיקגו.
הכיסא של רועי בן יהודה ,המשלב מגירה נעלמת ,פותח פתח לעולם פנימי שבו הרהיט מתפקד כזיכרון גופני-פסיכולוגי.
המשותף לכולם הוא החיפוש אחר המכניקה הפנימית – זו המפעילה אותנו כצופים ,מעבר לפעולת בורג או מפרק. מדובר בהצעה לראות עיצוב תעשייתי כנקודת מפגש בתרבות שלנו ,לא של שאלות טכניות וצורניות בלבד ,אלא כזירה שבה נבחנת שאלת האסתטיקה ,הגבול בין שימושיות לסמל ,ובין מה שנראה כטכני למה שנחווה כאישי ופואטי.
